386 דתי, כאשר הוא מנסה להסביר לעצמו את מה שנדמה כבלתי נתפש בשורת ההיגיון . יש אפוא קשר בין מבע רליגיוזי לבין אמונה, במובן זה שאמונה תופסת את מקומה כאשר הידיעה וההנמקה הסיבתית אינן יכולות לתת הסבר מלא להתרחשות הנִדמית כפלאית, ועל כן מתהוות אמירות אקסיומטיות שמאפשרות לאנשים לתרגם את המציאות המשתנה בפתאומיות מול עיניהם . עבור האדם שאינו דתי אשר חווה את ההתרחשות הדרמטית, השפה הרליגיוזית יוצרת סוג של נוכחות אלוהית, מחבקת ומרוממת נפש . בעקבות מלחמת ששת הימים נמצא את תדירותם הגבוהה של המושגים : שיבה , גאולה , מעשה ניסים , יד אלוהים , מלחמת קודש ומקומות קדושים . מטבעות לשון אלו היו שכיחות בשיח הציבורי ושוחחו עם החשיבה הדתית מבלי לרדת לנבכי עומקיה . השפה הרליגיוזית התבטאה באימוץ סמלים ודימויים שהיו מעוגנים בשפה ובזיכרון הלאומי של חורבן וגאולה , עלייה וכיבוש , תחייה לאומית והגשמת חזון הדורות . כל אלו התגלמו לאחר מלחמת ששת הימים בדמות החייל הקיבוצניק שיורה ובוכה והועתקו לאחר מלחמת יום כיפור, אל דמות החלוץ הדתי המגשים והמאמין . תנועת גוש אמונים שסימנה את מעשה ההתנחלות כקיום מצוות יישוב ארץ ישראל, ...
אל הספר