בג"ץ אלון מורה כנקודת תפנית

355 למים, הוסדרו קווי ביוב וחשמל, והוקמו גן משחקים לילדים ומבני ציבור . מספר 418 בטעוניה בפני בעלי אדמות ערבים שאדמתם הופקעה עתרו לבג"ץ נגד ההפקעה . בג"ץ, הסתמכה הפרקליטות על תצהיר של הרמטכ"ל רפאל איתן שקבע כי לא ניתן לממש את צורכי הביטחון באזור ללא הקמת יישוב אזרחי בגבעה זו . גם העותרים היו מצוידים בחוות דעת ביטחוניות משלהם, הן זו של הרמטכ"ל לשעבר, חיים בר-לב, והן זו של האלוף במילואים מתי פלד שציינו, כי הקמת אלון מורה בנקודה זו לא תתרום לביטחון ישראל . בחוות דעתו של מתי פלד אף נאמר, שהטיעון בדבר הערך הביטחוני שנועד להתנחלות אלון מורה לא נטען בתום לב . שניים מחברי גרעין אלון מורה, גם מנחם פליכס ואברהם שבות הצטרפו כמשיבים לעתירה . בית המשפט קיבל את ההנמקות בתצהירם של המתנחלים וקבע כי שיקולי הביטחון היו רק תוצר לוואי . אי לכך ביטל בית המשפט את הצו של מפקד אזור יהודה ושומרון 419 והורה למדינה לפנות את המתנחלים מאדמת העותרים . בהצהרה שהוכנה על ידי מזכירות גוש אמונים לקראת הדיון בבג"ץ נאמר, שכשם שאין להעלות על הדעת סיסמה של חינוך לצורכי ביטחון, או צדק חברתי לצורכי ביטחון, אין לדבר על התיישבו...  אל הספר