319 עיניי מול בתי המידות החולשים על הכביש, ממשיכה ולא מוצאת כל שילוט למדרשה . לבסוף אני מוצאת מי שיכול לכוון אותי . "סעי שמאלה למתחם סביב כיכר בסמוך למבנה ישן ומזונח של ישיבה, שכנראה שאינה פעילה", מכוון אותי מאן דהו, "יש שם כמה קראוונים ישנים וממולם הכניסה למוזיאון ולמדרשת ארץ ישראל" . הגעתי . בפנים אני פוגשת את ברוך ליאור, איש חביב ומאיר פנים, אתו קבעתי להיפגש . הוא מנהל המדרשה, בשנות ה- 50 לחייו, עטור זקן מדוד, משרד צנוע, ריהוט די ישן . הוא מזמין את מורדי ( אני לומדת שהוא פנסיונר והיה מורה ליהדות בישיבת הסדר ) , ולו זקן ארוך . גם הוא אינו לוחץ את ידי אלא קד קלות . גם הוא מאיר לי פנים . מציעים לי קפה ומתנצלים שאינם שותים . היום יום תענית י"ז בתמוז . מתברר שהארכיון אינו מסודר . צביקה סלונים, איש גוש אמונים, האב המייסד, רק הוא עסק בכך . לולא הוא גם לא היה פה שום דבר, הם אומרים . יש גם תיקים שרק הוא יאמר אם אני רשאית לקרוא בהם . במשך שנים הם לא ייחסו חשיבות לתיעוד . חשובה הייתה להם העשייה . עתה משהגיע מורדי כפנסיונר והצטרף אליו עדי, גם הוא פנסיונר, ששימש כאב בית בישיבת הסדר, שניהם מארגני...
אל הספר