היישוב הקהילתי

309 לכדי החלטות המעוגנות בחוק . במסמך המייסד מטעם ההסתדרות הציונית נקבע, שהכפר הקהילתי דומה לשתי צורות ההתיישבות הוותיקות — הקיבוץ והמושב . אך "סוג זה של יישוב עשוי להיות תחליף לקיבוץ ולמושב, המתאים יותר לדור של ההגשמה הציונית, ערוך טוב יותר להתמודד עם המגבלות והאפשרויות של 242 במסמך פנימי של אזור ההר ולהשתלב במשק הישראלי של שנות ה- 80 וה- 90 " . עופרה, הוסיפה האסיפה בעופרה את הנדבך האידיאולוגי הכולל פעילות והתנדבות, היחלצות למשימות לאומיות ו"גאולת ישראל השלמה" . משמע : הרצון ומסירות הנפש שמשקיעים חברי עופרה הם תרומתם לקידום המפעל ההתיישבותי בארץ ישראל . רבים מחברי עופרה מקדישים מזמנם ליישוב, החל מקיום חובת תורנות שמירה דרך עבודות התנדבותיות שונות כקטיף דובדבנים, גודגדנים ושזיפים במטע המשותף של היישוב, נשיאה בעול תפקידים ציבוריים ביישוב ובמוסדות תנועתיים של גוש אמונים, אמנה, מועצה אזורית, מועצת יש"ע וכו' השתתפות באירועים המבטיחים את דבקותנו ואחיזתנו בארץ ישראל . תרומות למימון פעולות אלו . וכיו"ב [ . . . ] יש רצון לשמור על רוח 243 חיובית זאת ולטפחה כערך המייחד את היישוב . קריאה מתבוננת ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד