שדמות כ"במת המעשה"

105 'ההגשמה העצמית' באפיונים שסומנו בכתב העת כראויים, הגדירו שייכות חברתית וייתרו את המעשה הפוליטי . דבר המערכת שנכתב על ידי אברהם שפירא והופיע בדרך כלל תחת הכותרת : “בשולי שדמות", הוא שקבע את המסגרת שסימנה את שדמות כבמה שקיימה את הקשר בין קיבוצים שונים באמצעות שיח בין קיבוצי בנושאי קיבוץ, הגות וחברה ואִבחנה את הזיקה הקיימת והנחוצה ביניהם לערכי היהדות . “חשוב היה לנו למסור תוכנן של שיחות אלה, וגם להצביע באמצעותן על אפיקי הידברות והצמחת 162 המחשבה המשותפת באמצעות חוגי שיחה שמקיפים את חברי הקיבוץ כולם" . אם עד מלחמת ששת הימים היה אופיו של כתב העת הדרכתי-חינוכי יותר, הרי שלאחריה וביתר בהירות בעקבות מלחמת יום כיפור, נבנה המסר הרוחני של אנשי שדמות עם שותפים “מהעיר ומהכפר" כהנחיה למעשה רוחני שיצור את הפוליטי במובנו הרחב ביותר . דוגמה לאופי ההדרכתי של שדמות שלפני מלחמת ששת הימים הוא הדיון שנערך בעקבות עבודות של בני י"א בקיבוץ משמר השרון, על הצורך להכין עצמך לקראת השירות הצבאי להכרעה בשאלות מוסריות ומצפוניות ולא להיגרר אחר צייתנות עיוורת . “אחד ממבחניו החמורים של חניכנו — יכולתו לטפח רגישות מצ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד