98 אלא שמכלול זה של כוונות טובות לא תורגם לפרקטיקות פוליטיות . יריב בן אהרון אמנם הניח שאחרי מותו של טבנקין, שמנע את האיחוד בין הזרמים הקיבוציים, 130 אך 'חוג שדמות' לא נרתם כקבוצה להובלת מהלך זה . האם תתגלה צמיחה חדשה, היה בהיעדר זה משום חשש מהמעשה הפוליטי כמות שהוא ? אבישי גרוסמן הסביר זאת בהיותם סוג של אנשים שאינם מוכנים להיחשף ולהופיע . סופו של עניין, הוא מניח ( וכך היה — נ . ב ) , אנשי הדור הצעיר ימצאו לעצמם מסלולים אקדמיים ויבנו את עצמם . “היה טוב אם היינו מתארגנים ולוקחים את העניינים בידיים . זאת השעה 131 שלנו . ולצערי הרב אני חושב שלא נעשה זאת . זה, אני אומר, לצערי הרב" . לצד זאת, ואין לטעות בכך, אותם ניסיונות ספורדיים של צעירים בתנועה הקיבוצית ולא כל שכן אנשי שדמות, להתייצב פוליטית אל מול הנהגת התנועה דוכאו ביד בוטה . זאב צחור, חבר קיבוץ רמת הכובש של תנועת הקיבוץ המאוחד, חתם ב- 1969 על המנשר של “התנועה לשלום וביטחון", מיסודו של ההיסטוריון פרופ' יהושע אריאלי . לימים סיפר צחור, שעקב כך זומן בבהילות מהמטע בו עבד . “טבנקין מחכה לך", נאמר לו . ואכן מכוניתו האמריקאית של טבנקין חיכתה ...
אל הספר