358 חלוץ היומון העברי שלילה . החלופות איפשרו לקורא להבין היטב את הנושא, להתרשם ממנו ולגבש עמדה כראות עיניו . קנטור קירב את הקורא לסף שמעבר לו נדרשת הזדהות עם צד כלשהו, אך הקפיד שלא לעבור את הסף . הרי כך הייתה גם דרך הלימוד בישיבות ליטא שמהן צמח קנטור : הבנה וחקירה, דרישה והֶקֵש אך לא פסיקת הלכה . לעומת זאת היה קנטור החלטי בהערכת יצירה ספרותית והייתה לו עמדה ברורה בענין מיקומה של הלשון העברית : "הדָבק בלשון עברי דבק בעמו ובכל סגולותיו" 16 . קנטור לא נאבק בדת ולא הטיף לרפורמה . היה לו ענין לנתץ חומות המסתירות את הקדמה, חשוב היה לו לשנות דפוסי חיים מנוונים שלא היה להם בסיס במקורות, להוסיף דעת לסדר היום של בית המדרש והשכלה לעולם המסורתי . לקנטור לא היה ויכוח עם רבנים בעניני הלכה ואמונה, אך קיים דין ודברים עמם על שכשלו בתפקידם כמנהיגים רוחניים . הפרקים האחרונים בספר זה מוקדשים למהותה של "הרבנות מטעם" שפעלה ברוסיה קרוב למאה שנים ולפעילותו של קנטור כרב העדה של שלוש קהילות גדולות במשך כחצי יובל שנים . המעקב אחר התנהלותו של קנטור כרב היא חלוצית בתחום זה, במיוחד לגבי רבנים שפעלו בראשית ימי ההתעו...
אל הספר