346 חלוץ היומון העברי ,1852 לא היה מתקבל בחברה היהודית באותה הצלחה אילו היה מתפרסם שני עשורים קודם לכן, והוא היה נותר חסר כל חשיבות אילו היה יוצא לאור שלושים שנה מאוחר יותר . יש להניח שאת הספר השני של מאפו "עיט צבוע", שיצא לאור בהמשכים משנת 1858 ועד למותו של מאפו ( 1867 ) , קרא קנטור במחבואים בשנות "העשרה" שלו, כפי שהוא מעיד על צעירים אחרים שקראו בו בהתלהבות אך בהסתר, ואולי אפילו ביותר חשאיות מאשר ספרי השכלה אחרים משום שהחוברות של מאפו הציגו מציאות ללא כחל ושרק, הביאו למפנה בדעות רבים ועל כן קריאתם נאסרה באיסור חמור 122 . כחמישים שנה לאחר שמאפו הלך לעולמו כתב קנטור על החידוש שהוא מצא בשעתו ב"עיט צבוע" : לראשונה דיברו אל היהודים לא רק במילים, אלא גם בתמונות ודמויות ; לא ניסו לשכנע אותם באמצעות טיעונים והנמקות שכליות, אלא ריתקו אותם בתיאורים מעוררי חושים . המחבר לא ציטט מובאות מסורבלות מיצירות הספרות הקדומה והביניימית, אלא החזיק מול עיני הקוראים ראי בו השתקפה הסביבה המוכרת להם וקלסתר פנים של בני זמנם אשר בהם נתקלו הם כה תכופות . אחדים הוקסמו מכך, אחרים התרגזו ; הרי יותר מכל קובלים על הרא...
אל הספר