342 חלוץ היומון העברי גל האירועים המהפכניים ששטף את רוסיה החל בשנת 1905 הלהיט את הויכוח . מאותה תקופה ראוי להזכיר את עמדתה התומכת בלשון העברית של "חברת מפיצי השכלה" שערערה בפומבי על תומכי הז'רגון ( "הספרות הז'רגונית יונקת את מזונה מן הספרות העברית ובמות הספרות העברית תמות גם הז'רגונית" 101 קרא י"ל קצנלסון מראשי החברה ) . מוקדי ויכוח אחרים באותו נושא היו "ועידת צ'רנוביץ" שהתכנסה בשנת 1908 102 מתוך כוונה להכתיר את היידיש כשפת העם, ועם זאת הקונגרס הציוני ה- 8 שנערך בהאג באוגוסט 1907 שהחליט להכיר עקרונית בלשון העברית כלשונה הרשמית של התנועה הציונית 103 . קנטור נקט עמדה חד-משמעית לטובת השפה העברית . עוד מעל דפי "היום" הטיף : "יחנכו האבות את בניהם והמורים את תלמידיהם על ברכי שפת עבר" 104 . עם זאת הוא עודד לימוד שפות אחרות, ובלבד ששפת הלאום תהיה עברית : "רחוק מאד ממחשבתנו להרחיק את בני ישראל מלשון הארצות אשר הם יושבים בהנה אולם לא הלשונות ההם הן צרות לשפת עבר, כי אם קֹצֶר דעתנו ובלבול מחשבותינו" 105 . בראשית שנת ,1909 בימים שבין וילנה לבין ריגה, הוזמן קנטור למסע הרצאות בנושא "ערך השפה העברית ...
אל הספר