122 חלוץ היומון העברי ( "הגבול המערבי פתוח בפני היהודים" ) 115 , עם הרצון של יהודים רבים לנטוש את רוסיה מתוך יאוש ואבדן תקוה 116 . הדיונים בענין הצורך להגר, והחלופות השונות המתבקשות בעקבות כך, לאן להגר, היווּ את השיח הציבורי המרכזי באותה תקופה . מילות השיר של י"ל גורדון הן לא רק קריאה שמזמינה קיבוץ גדול של בני אדם לקום וללכת, אלא המחשה של הלכי רוח ששררו באותם הימים : הַסַּעַר מִתְחוֹלֵל, יֶהֹם הָרוּחַרִבְבוֹת אָדָם לַטֶּבַח לֹא יַכְרִיעוּ ! מַיִם זֵידוֹנִים עַד צַוָאר הִגִּיעוּ — מִן הַסַּעָרָה קֹרֵא קוֹל אֱלֹהֵינוּ — אַל תִּירָא יַעֲקֹב, אַל נַפְשְׁךָ תָּשׁוּח, נֵלֵךּ בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ ! 117 כמובן שגם העיתונות היהודית-רוסית נדרשה לענין ההגירה . ה"רזסביט" עודד הגירה ותמך בעליה לארץ ישראל, ואילו ה"רוסקי-ייברי", חיפש פתרון לשאלת היהודים ברוסיה עצמה, התנגד להגירה המונית ממוסדת, אך לא שלל הגירה שלא באה מתוך כפיה . שבועות ספורים לאחר פרוץ ה"סופות בנגב" 118 , העסיק ה"רוסקי-ייברי" את קוראיו בשאלות ההגירה מרוסיה בכל דרך שעמדה לרשותו ; במאמרי מערכת, בכתבות, בתגובות סופרים לפרסומים קו...
אל הספר