פרק ד : תלמיד של הלמהולץ ועוזר של סלונימסקי : 77 מפגש גורלי עם חיים זליג סלונימסקי ( חז"ס ) , המו"ל והעורך של השבועון "הצפירה", שנָדַד מוַרשה לברלין 10 , זימן לקנטור מקור הכנסה חיוני . בהמשך יתברר שמפגש זה גם פתח בפני קנטור מסלול מקצועי שליווה אותו כל חייו . קנטור היה זקוק לדמי קיום ולמקור מימון לשכר לימוד, אך היה גם צמא לפעילות עתונאית עברית . סוקולוב מעריך שלקנטור היו : "געגועים כמוסים עמוקים ואיזה צער גלות השכינה בתוך המטרופולין ההומיה, שמשכו אותו בחבל קסם, למצוא סיפוק נפש בכתיבה עברית אשר לה הוכשר בחינוכו" 11 . חז"ס, שקנטור כינה אותו Altmeister — זקן האומנים 12 , חיפש בברלין מרַכֵּז מערכת שיעזור לו בהכנת השבועון 13 . סוקולוב מוסיף שחז"ס לא היה בנוי לכתוב מאמרים מדיניים ( "פוליטיק" בלשון אותם ימים ) , בעוד שמאמרים מסוג זה היו הכרחיים כדי לחבב את העיתון על הקוראים העבריים, וקנטור ענה על ציפיותיו . בנקרולוג לזכרו של סלונימסקי כתב קנטור בין היתר " [ . . . ] בבירת גרמניה יצאה 'הצפירה' לאור במשך שנה וחצי . עבורי הזכרונות מאותה תקופה הם יקרים במיוחד, כי אז נתמזל מזלי והייתה לי האפשרות לעב...
אל הספר