50 חלוץ היומון העברי ובמחליפו א"ל מנדלשטם 6 . תכנית הלימודים כללה מעט מן המסורת היהודית והרבה מתחום המקצועות הכלליים והתרבות הרוסית 7 . בראש בתי המדרש הוצבו מנהלים מקצועיים, שלא מבני ברית . השלטון הכיר בבוגרי המוסד כמסיימי בית ספר תיכון . בתי המדרש לרבנים לא קידמו את המטרות שהציב להם הצאר . רוב התלמידים חיפשו בהם הצלחה אישית, יותר מאשר שליחות מיסיונרית של השלטון אל הקהילה, ורבים מבוגריו כלל לא התמודדו על משרת רב עדה . אלה שפנו להוראה תרמו מידיעותיהם להפצת השכלה בקרב ילדי ישראל, בעיקר בהקניית השפה הרוסית ותרבותה 8 . החברה היהודית המסורתית, ששמרה באדיקות על המורשת לא השלימה, ומבחינתה גם לא יכולה הייתה להשלים, עם הדרישה להכשיר רבנים במוסדות שמנוהלים על ידי בני דת אחרת, על פי דפוסי חקיקה של עם לועז ובמתכונת זרה למסורת הדורות : בעת שנשמע בין החיים בשנת תר"ג – תר"ד ( 1843 - 1844 ) כי עתידה הממשלה ליסד במדינה 'בתי מדרש לרבנים' אשר מטרתם ותכליתם יהיה לגדל ולחנך רבנים משכילים, אשר בעמדם על משמרתם ישתדלו הם מצידם לפנות דרך להשכלה ידועה בין היהודים . כאשר נודע מכל זה לאבותינו אחזתם רעדה וחיל ורטט...
אל הספר