זרם ההשכלה — מרחב הפעילות של קנטור

22 חלוץ היומון העברי בדורות הבאים צעדו המשכילים צעד נוסף, חלקם הכירו את התרבות הרוסית ואת הספרות שלה ואף הושפעו ממנה, הטיפו לצאת מעולם העיון לעולם המעשה, התעמתו עם רבנים, ואף דרשו להתאים את ההלכה לצרכי החיים : "כל נער [ . . . ] צריך שיעזוב שירים ומליצות וכל ספרים ריקים וישים פניו למדעים, וביחוד למדעי הטבע — ואז יהיה משכיל באמת" ניסח מ"ל לילינבלום את תדמית המשכיל הרצוי 25 , והוא לא היה הראשון שהטיף לבני הנעורים לרכוש דעת לשם יישום . אחדים מסופרי הדורות האחרונים ייחסו מידה רבה של ארכאיזם לקודמיהם ולחיבוריהם שקובצו במאסף "פרחי צפון" או במאסף "כוכבי יצחק" 26 . בשנים 1880 - 1881 פרסם "השחר" 27 סידרת מאמרים של יוסף בריל שפירט בהם מה היה באותם מאספים : "ביאורי מקראות ואגדות, או מליצות ריקות ושדופות קדים", והבליט מה שלא היה בהם : "לא היה כל זֶכֶר בקִרבָה ע"ד מלאכה שאלת הפועלים ושאלת החיים" 28 . קנטור לעומתם התבטא בדרך ארץ כלפי המשכילים הראשונים : בימים ההם יצא ריב"ל 29 להטיף לעם כי טובה תורה עם מלאכה, כי איש אוהב שפה ולשון איננו חוטא לד' אלהיו, כי איש עובד אדמה איננו בזוי, כי טוב לאיש לחיות מי...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד