פרק אחד עשר : תפילות ומתפללים בספר דניאל 239 דניאל פותח בלשון ברכה ושבח ומסיים אותה בלשון הודאה . מעיון בחלקה הראשון של התפילה עולה כי הוא משבח את אלוהי השמים על יכולתו לשלוט על הזמנים על ההיסטוריה ושליטיה , ועל שחָלַק חכמה לחכמים . ההודאה על גילוי הנסתרות מתפרשת בהקשרה כהודאה על גילוי תוכן חלום נבוכדנצר הנעלם ופתרונו . דניאל חושף בכך את האמיתות היסודיות אותן ינסה הספר להנחיל לקוראיו ולגיבוריו , ובפרט דניאל שיעמול על הנחלתן לשליטי האומות עימם הוא בא במגע : השלטון של המלכים הוא בידי שמים כמו גם חכמת האדם . דניאל החכם צריך לעמוד בפני מלך רב עוצמה , השולט על אימפריה עצומה , 7 בסוף התפילהוהאמיתות הללו אמורות להיות גם הבסיס ליכולתו לעמוד מולו . הוא פונה ישירות להקב " ה ומכנה אותו " אֱלָהּ אֲבָהָתִי ) = אלוהי אבותי ( " והלשון הופכת לאינטימית יותר : " מְהוֹדֵא וּמְשַׁבַּח אֲנָה דִּי חָכְמְתָא וּגְבוּרְתָא יְהַבְתְּ לִי וּכְעַן הוֹדַעְתַּני " ) שם 23 ( . התפילה משמשת , אם כך , כלי להשפעה חינוכית ולהעברת מסרים . בספרות חז " ל ישנו שימוש בתפילת דניאל בחתימה של החיבור סדר עולם . בפתח החתימה ישנו ...
אל הספר