פרק רביעי : אנתרופומורפיה בדניאל פרק ז ' 89 ממשיכות , אם כך , את הדרך בה נהגו מחברי המקרא ביחסם לאנתרופומורפיזם . השאלה היא האם את שתי העמדות הללו ניתן למקם בחתך של זמן ומקום . למשל , אם בוחנים בנפרד את כל המקורות מהתלמוד הבבלי , האם ניתן לאפיין בתוכם אחת משתי העמדות הללו . יש להקדים ולהסתייג מבחינה כזו , כיון שהמיעוט היחסי של המקורות מהתלמוד הבבלי והמורכבות שלו כחיבור המשקף שכבות זמן שונות מגביל את האפשרות להסיק מסקנות מוצקות . כפי שראינו לעיל , המקבילה במסכת יומא , לט ע " ב , לסיפור כניסתו של שמעון הצדיק לקודש הקדשים , ביטאה זהירות תיאולוגית בהשמטת זיהויו של הזקן עם הקב " ה . לעומת זאת במסכת חגיגה , יד ע " א , גילתה הסוגיה נועזות יתרה בהשוואה שעשתה בין ' שיער ראשו השחור ' של האל משיר השירים ל ' שיער ראשו הלבן ' מדניאל , כשבמוקד הדיון לא עומד הגילוי האנתרופומורפי כשלעצמו אלא הסקת המסקנה שמדובר באל אחד . גם השימוש בכתוב מחזון הכיסא בהקשר להתגלות האל כחכם הלומד תורה נועז : " שאין לך נאה בישיבה אלא זקן ", ובדומה למקבילותיו של העיצוב הזה בחיבורים אחרים מעצים את האנתרופומורפיות של התיאור ה...
אל הספר