1. חזיון הכיסא בדניאל בהקשרו המקראי

58 חמודות אתה כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי נוּר גַּלְגִּלּ וֹהִי נוּר דָּלִק . נְהַר דִּי נוּר נָגֵד וְנָפֵק מִן קֳדָמוֹהִי אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ וְרִבּוֹ רִבְבָן קָדָמוֹהִי יְקוּמוּן דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ . ) = רואה הייתי עד אשר כסאות הוטלו , ועתיק ימים ישב , לבושו כשלג לבן , ושער ראשו כצמר נקי , כסאו שביבי אש , גלגליו אש בוערת . נהר אש נמשך ויוצא מלפניו , אלף אלפים ישרתוהו , ורבוא רבבות לפניו יעמודו , המשפט ישב , וספרים נפתחו ( בפס ' 11 - 12 חוזר דניאל לחלום החיות ולקורות החיה הרביעית , שבעקבות סצנת המשפט היא הומתה והחיות האחרות הועברו משלטונן . סצנת המשפט בפס ' 9 - 10 משולבת , אם כך , בחלום החיות כנקודת מפנה שבעקבותיה אימת החיות תוסר והן יורדו מכוחן . בפס ' 13 - 14 ישנו חזון נוסף העוסק ב " כְּבַר אֱנָשׁ " שיקבל מהאל את השלטון 2 על כל העמים : חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוֵי לֵילְיָא וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָה וְעַד עַתִּיק יוֹמַיָּא מְטָה וּקְדָמוֹהִי הַקְרְבוּהִי . וְלֵהּ יְהִיב שָׁלְטָן וִיקָר וּמַלְכוּ וְכֹל עַמְמַיָּא אֻמַיָּא וְלִשָּׁנ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

עמותת הילל בן חיים