56פרק 3 | דילמות הנוגעות לוועדות חקירה פרלמנטריות בישראל שנוי במחלוקת מבחינה פוליטית . כך למשל, המקרה של ועדת החקירה של הכנסת בעניין הנכסים של נספי השואה, שבמסגרתה היא הזמינה ראשי עמותות העוסקים בנושא, אינו דומה לוועדת חקירה העוסקת בארגוני זכויות אדם ומבקשת להגביל את חופש הביטוי והמימון שלהם . לכן, אף שאין מניעה חוקית להזמין נציגי ארגונים של החברה האזרחית להופיע לפני ועדת חקירה, יש לנהוג משנה זהירות בעניין . שימוש בוועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת ארגונים בחברה האזרחית ( בעיקר כאשר הם מזוהים אידיאולוגית ) הוא בעייתי, משום שהוא חותר תחת עקרון יסוד של המשטר הדמוקרטי – החירות של ארגוני החברה האזרחית לפעול כל עוד הם אינם עוברים על החוק ( ובמקרה כזה, רשויות אכיפת החוק אמורות לפעול ולא ועדת חקירה של הכנסת ) . וכך טען בעניין חבר הכנסת דב חנין בדיון על היוזמה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לחקר ארגוני זכויות האדם : ההצעה שלי לסדר נוגעת לחוקתיות ההחלטה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית, כפי שהמציעים מבקשים . מקורו של הספק הזה, אדוני היושב ראש, הוא במשטר הפרדת הרשויות שקיים בישראל . הכנסת היא הרשות המחוקקת . ה...
אל הספר