למדי . ואולם אין מדובר בציבור עיוור למציאות . למשל, הרוב מעריכים בחיוב את הצלחת המדינה לשמור על הביטחון של אזרחיה, למרות התקריות החוזרות ונשנות בגבול עזה וחרף המתיחויות בעלות פוטנציאל ההסלמה בצפון, אבל מעריכים בשלילה את מידת ההצלחה שלה לשמור על רווחתם . ממצא מעניין נוסף הוא שגם בהשוואות הבינלאומיות, שעליהן אנחנו מדווחים בדוח זה, מצבה של ישראל מוסיף להיות יציב, לטוב או לרע . במדדים מסוימים המעריכים את הדמוקרטיה בישראל חלה אמנם ירידה קלה, אבל במבט כולל ישראל נמצאת במקום בינוני- גבוה בהשוואה לכלל מדינות העולם שהמדדים הבינלאומיים בדקו, אם כי ברוב המקרים במקום נמוך למדי בין מדינות OECD-ה , חוץ מאשר בנושא ההשתתפות הפוליטית של האזרחים — שם ישראל נהנית בכל ההשוואות מהערכות גבוהות . כמדי שנה גם בסקר זה קיבלו נושאים מסוימים, הפעם שלושה, תשומת לב מיוחדת : השירות הציבורי, צה"ל ומעמדו הציבורי ויחסי ישראל והתפוצות . באשר לשירות הציבורי מצאנו כי מתוך שש המערכות שבדקנו, מערכת תכנון הדיור נמצאת בתחתית סולם ההערכה הציבורי מבחינת מצבה וביצועיה . חמש המערכות האחרות — חינוך, בריאות, תחבורה, משפט, איכות הסב...
אל הספר