מאפיינים טרובדוריים בשירת האהבה העברית

236 אביבה דורון | נִפְלְאוֹת שִׁיר משולם בן שלמה דיפיארה, שפעל בחירונה במחצית הראשונה של המאה השלוש-עשרה, 58 נוהג היה להופיע כאחד הטרובדורים עם כלי נגינה בידו בשירים שאת מילותיהם ואת לחניהם חיבר, כדרך שנהגו המשוררים הטרובדורים שהוכתרו על ידי המלך אלפונסו העשירי כטובים ביותר, 59 שכן בשונה מזמרי העם הם ביצעו את השירים שהם עצמם חיברו, הן את המילים הן את המנגינות . משולם דיפיארה מתאר את עצמו כמי שמנגן בכלים שונים . ואכן שיריו מעידים עליו עד כמה היה קשור לכלי הנגינה : כינור, 60 חליל 61 עוגב 62 ותוף . 63 כל אלה משולבים בשירתו באופן בולט ולרוב אף בדרך של "האנשה", כדרך החידוש הפואטי של תקופתו שהעמידה את השיר כישות עצמאית, נבדלת מקולמוס המשורר, והמשורר נזקק לרצונה הטוב . 64 המשורר פונה לכלִי נגינתו בשיחה ומצפה לתשובתו : כִּנּוֹר פְּתַח פִּיךָ וְהוֹדִיעֵנִי / הַט אָזְנְךָ וּשְׁמַע וְהַשְׁמִיעֵנִי משולם דאפיאירה, ,1938 שיר לה, 1 אֲזַמֵּר לֹא יְשִׁיבֵנִי חֲלִילִי שם, שיר מה, 9 58 על משולם דיפיארה ראו בפרק ב . 59 במדרג שקבע לגבי מעמדות המשוררים, במכתבו לטרובדור ריקר, שפעל בחצרו . ראו לעיל בפרק ד, ה...  אל הספר