מגמות דידקטיות בשירה העברית בת הזמן

80 אביבה דורון | נִפְלְאוֹת שִׁיר המוסרי-חינוכי הודגש עד כדי כך, שגם המקאמות שבמרכזן היו סיפורי אהבה, שילבו את מוסר ההשכל החינוכי במארג החיבורים, שפנו לקהלים שעיקר מבוקשם היה ליהָנות מסיפורי עלילות האהבה . במקרים רבים נקראים סיפורים אלה כאלגוריות המחזקות את מוסר ההשכל . דוגמה מובהקת אפשר לראות בחיבורו של דון וידאל בנבנשת, שפעל במחצית השנייה של המאה הארבע-עשרה בסרגוסה, מליצת עפר ודינה . מתי הוס 83 רואה בה משמעות אלגורית, כפי שניתן לראות שההדיר את היצירה, בסיפורי אהבה נוספים מימי הביניים . יוסף יהלום שההדיר מחברות 84 עמד על כך, שמחברות האהבה העבריות טעונות אוהבים מימי הביניים 85 ודן בהרחבה בסוגיית הנמשל ומשמעו לעתים קרובות ממד מוסרי, 86 יהלום מבהיר את חשיבותה של הפתיחה המצהירה במפורש החינוכי . על המגמה של קריאה אלגורית, ומדגיש שאף לשיטת הרמב"ם ניתן לחנך 87 יהודית באמצעות משלים ועיקרם הוא הנמשל המסתתר מאחריהם . דישון סוקרת את התפתחות המגמות של המקאמות מן הכוונה הבידורית, ועד הכוונה להעביר מסרים חינוכיים באמצעות המחברות האלגוריות, 88 עד אשר “עם הזמן התחזק היסוד האלגורי והפילוסופי שבמקאמות"...  אל הספר