פרק א : תמורות ואתגרים 47 פיתוח מבריק של אלמנטים רטוריים, משחקי לשון ואימאג'ים הבנויים על מוטיבים מוּכּרים ומקובלים . 36 בשירה האנדלוסית התבטא המוּכָּר במוטיבים מוסכמים, בציורים שהיו קבועים וצפויים בכל ז'אנר, ובמקצבים הקבועים ( וגם השינויים בין המשקלים לא הפריעו לרצף הידוע ולא פגעו במונוטוניות שאפיינה אותם ) . החדש התבטא במשחקי הרמיזות המקראיות, בפיתוח הקישוטים הציוריים, בווירטואוזיות הרטוריות והאימאג'יסטיות כמיטב כשרונו של היוצר, ובשימוש הלשוני המבריק של המשוררים ששלטו בשפה העברית ובמכמניה ביד רמה . המוטיבים הקונוונציונליים קבעו במידה רבה את מסגרות המסרים התוכניים . כך למשל, האהובה בשירה האנדלוסית לא הייתה יכולה להיות מתוארת אלא כאישה יפה ( כמו מאורות השמים, למשל ) , כמקור לעונג נהנתני, או כאכזרית, כהורגת, כסוהרת וכיוצא באלה והשילוב בין שני הקצווֹת אינו סותר ואינו מנוע . בשירה זו לא היה מקום לתיאור ייחודי או אקסקלוסיבי של מראה הנערה, וּודאי שלא היה מקום לתיאור רגשי שלה ( שהרי במסגרת הקונוונציה בדרך כלל היא לא הרגישה מאומה ) ולא של הדובר בשיר, שהיה עליו, בהתאם לכללי השירה הזאת, להסתפק ...
אל הספר