השירה העברית בספרד בראשיתה — ההחלטות הפואטיות

20 אביבה דורון | נִפְלְאוֹת שִׁיר דורו של בן לברט, החזיק בדעה שהלשון העברית, כלשון הקודש, אסור לה שתהא נכתבת בתבניות צורניות שמקורן אינו עברי, ואף טען כנגדו שבשל הצורך להתאים את המילים העבריות למשקלים הערביים, נפגע מבנה המילים, כמו למשל כאשר פתח וקמץ מתחלפים ביניהם . הוויכוח המר והממושך שנוהל בין שני המשוררים, 11 נמשך בין תלמידיהם . בתשובתו של אחד מתלמידי מנחם אבן סרוק מנוסחת טענה זו בחריפות רבה : "לשון קדש הכרית . . . בשקלו העברית במשקלים זרים" . 12 השירה העברית באל-אנדלוס משקפת אפוא החלטה תרבותית מהפכנית ודרמטית, שתקבע את אופייה של יהדות ספרד למשך שמונה מאות שנים, את אופי התפוצה שאחרי תקופת ספרד, ותשפיע על התפתחות התרבות היהודית לדורותיה ועד היום ניכר חותמה : ההחלטה להיפתח אל התרבויות השכנות . בראשית המאה האחת-עשרה התפוררה ממלכת אל-אנדלוס למדינות קטנות . בקורדובה נוצרה רפובליקה אריסטוקרטית וכן גם בסביליה, עד שמשפחת בני עבאד לקחה שם לידיה את רסן השלטון . בסרגוסה ובוולנסיה קמו עריצים בני גזע ערבי טהור . במלגה, בגרנדה, בבדג'וס ובטולדו משלו שרים בני גזע הבֶּרבֶּרים . באלמריה ובאיים הבאלי...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד