גיליון ,86 ניסן תש“ף, אפריל 2020 39 שלושים מעוזים ישראליים לאורך הגדה המזרחית, מרוחקים מאוד זה מזה, עובדה שאיפשרה למצרים גם לחדור ביניהם, להציב מארבים, לפשוט למטרות מודיעין וחטיפות ועוד . אל מול התקיפות המצריות היה ברור כי צה”ל יגיב במוקדם או במאוחר, מנצל את עליונותו האווירית . בתחילה שימשו מטוסי חיל - האוויר כ”ארטילריה מעופפת”, ובהמשך, מיולי 69 ’, בהפעלה אינטנסיבית הרבה יותר , אם כי רק במרחב התעלה ולאורך מפרץ סואץ . חיל - האוויר פעל אמנם בהצלחה רבה והפגין את עליונותו בהשמדת סוללות רבות של טילי קרקע - אוויר ( טק”א ) מסוג 2 - SA , ובהפלות מטוסים מצריים רבים בקרבות אוויר, אך הדבר לא גרם להפסקת אש כמקווה . במסגרת המאמצים “לשכנע” את המצרים להפסיק את האש, חיפשנו גם מתווים למבצעים קרקעיים, גם בעומק האויב, כדוגמת המבצע המוצלח בנאג’ חאמדי באוקטובר 68 ’ . הייתה זו פשיטה מוסקת בדרום מצריים, על תחנת טרנספורמציה וגשרים מעל הנילוס, במטרה לפגוע בקו מתח גבוה מסכר אסואן לקהיר . המבצע, “הלם” שמו, הדהים את ההנהגה המצרית שהבינה באופן מוחשי כי העורף לפני מבצע הנחיתה והפגיעה בכוחות מצרייםשל מדינתם הגדולה ח...
אל הספר