גיליון 4 | דצמבר 2018 . טבת תשע"ט [ 60 ] מכיוון אחר, בכמה מקורות אמוראיים הקלות בהלכות שביעית נקשרות עם העמדה שהתוקף של חיובי שביעית בימים שלאחר החורבן הוא רק "דרבנן" . עמדה זו מיוחסת אף 16 היא לרבי יהודה הנשיא . כל המקורות הנזכרים כאן מדגימים את המורכבות של תחום השביעית ואת מערכת המתחים הפנימיים המתנקזים אליו בחברה הרבנית וביחסה אל החברה הסובבת . קולות שונים נשמעים אל מול האתגרים שמציבים המציאות החברתית-כלכלית המשתנה והגיוון בהקפדה ההלכתית באוכלוסייה היהודית בארץ ישראל : באיזו מידה יש לשנות את ההלכה המקובלת, ומתוקף איזו סמכות אפשר לשנות מדורות החכמים שקדמו . בחלקים הבאים אבקש להפנות את המבט אל שתי סוגיות בתלמוד הירושלמי במסכת שביעית — זו הפותחת את המסכת, וזו המסיימת את החלק העוסק בשמיטת הקרקע . שתי הסוגיות שונות מאוד זו מזו בנושא ובסגנון : האחת בנויה ממשא-ומתן הלכתי בנוגע לחרישה ערב שביעית, והשנייה מורכבת מרצף סיפורים קצרים ביחס לפירות שביעית . עם זאת, בשתיהן מתגלה רפלקציה יוצאת דופן של חכמים בעניין המורכבות המתוארת של תחום השביעית, הממסגרת את המסכת התלמודית ומאפשרת העמקה של המבט אל ה...
אל הספר