208 3 . בכלל, היידיש מתהלכת בתוך העברית הזאת בחופשיות, בלי שום מסווה . במקום "פתאום נפתחה דלת", כתוב "פלוצים נפתחה דלת", ככה, בלי שום התנצלות . לכאורה, גם בלי שום עילה בטקסט . למעשה, זה קשור קשר הדוק לסאב-טקסט של השירים הללו . בהרצאת המבוא הרחבתי את הדיבור על היידיש כרשת ביטחון לעברית הספרותית במאה ה- 19 ועד מחצית המאה ה- 20 . אבל כאן זאת לא אותה התופעה . היידיש כרשת ביטחון ( למשל, אצל ביאליק או אצל אצ"ג ) אמורה להיות סמויה מן העין, לפעמים היא כמעט בלתי מודעת . בדרך כלל, המשורר העברי רצה שיתמקדו בנפלאות שהוא עושה במרומי הטרפז בעברית, ולא שיסתכלו ברשת הביטחון הפרושה לרגליו . לא כאן . כאן היידיש מוזמנת להיכנס ולהיראות בציבור . כי היא כבר לא רשת ביטחון — היא חלק בלתי נפרד מהתוכן . 4 . זאת לשון אישית פרטית מאוד, שהקורא אינו רץ בה בקריאה ראשונה . היא מציבה לו מכשולים . לא כדי להציב מכשולים לשמם, לא מתוך מניירה — אלא משום שהיא לא מוכנה לוותר אפילו ויתור הכי קטן על צרכיו הספונטניים של המשורר . היא לא מוותרת, וזהו . או שאתה מתכופף ומזדחל לתוכה, או לא . אבל עם כל היותה לשון פרטית, היא לא לשון ה...
אל הספר