162 וכמו בעניין הארץ כן גם בעניין הלשון . אני מדברת עברית כל יום ויום, אני מדברת עברית, ורק עברית, וכבר נהייתה הלשון העברית לא בלבד בדיבור, אלא גם במחשבה, ואני מחשבת בעברית ביום ובלילה, בהקיץ ובחלום, כשאני בריאה וכשאני חולה, ואפילו כשאני מעונה במכאובים גופניים קשים . ואף-על-פי-כן, עלי להודות שוב : פעמים, כשדעתי צוללת במחשבות, בפרט מימים עברו, מימי הילדות והנעורים, והיא משתחררת לרגע, מבלי שארגיש זאת, מהעול העברי שהרכבתי עליה במשך כל-כך הרבה שנים בחזקת היד, אז — יש שאני חשה פתאום שחשבתי רגע לא בעברית, שמתחת להמחשבה במלים עבריות צפו למעלה קצת מלים מתוקות, מתוקות, בערבִּי, בערבית יהודית שלנו ! ואז אני חשה, כי אפילו אצלי אין הלשון העברית לשון האם, שלא ינקתי את קולות הלשון הזאת עם חלב שדי אמי, ולא שמעתם אוזני כשיישנתני אמי בעריסתי . ( על-פי : אליעזר בן-יהודה, החלום ושברו ) . ■ "את מבינה ? כל משפט שהיא אמרה הרג אותי, לא יכולתי לסבול את העברית הזאת, שיבוש על שיבוש, הייתי צורח עליה, על אמא שלי, תפסיקי כבר ! אי אפשר לדבר ככה, ככה לא אומרים את זה בעברית, תפסיקי כבר . עד שקראתי את זה, והבנתי שכל מ...
אל הספר