102 מחקר מדיניות 132 | עבירות ההסתה לגזענות ולאלימות שנית, הבחנו כי בכל הנוגע לעבירת ההסתה לגזענות העמימות אף נרחבת יותר, מאחר שפסק הדין בפרשת אלבה , שהוא ההלכה המנחה בעניין עבירה זו, אינו מגדיר במפורש את הערך המוגן שהחוק אמור להגן עליו . כפי שהצענו לעיל, 191 יש מקום להגדיר באופן ברור וחד יותר את הערכים המוגנים על ידי העבירה, ובכך לצמצם, לפחות במידת מה, את הפגיעה בעקרון החוקיות . נבקש להדגיש כי עמימות משפטית עלולה לשמש כר פורה לאי-שוויון באכיפה, ולו רק בשל הטיות בלתי מודעות מצד המערכת לאכיפת החוק . שלישית, נוכחנו לדעת כי "חריג הדת" לעבירת ההסתה לגזענות, המופיע בסעיף 441ג ( ב ) לחוק העונשין, לא פורש באופן ברור בפסיקה . מצב עמום זה הוא נדבך נוסף לעמימות הכללית ומותיר אפשרויות מגוונות לשימוש בסעיף חריג הדת . למשל, התביעה הכללית פירשה את הסעיף באופן מרחיב לצורך הגנה ייחודית על התבטאויות דתיות, הגנה שהיקפה אינו מוצדק . רביעית, וכגורם נוסף התורם לחוסר הוודאות המשפטית, התייחסנו לכך שאין כל הנחיה פומבית ומפורסמת של היועץ המשפטי לממשלה בכל הנוגע ליישום איסורי ההסתה . גם אם נניח שפעילותם של היוע...
אל הספר