תאולוגיה של השתלבות: השתלבות הציונות הדתית בחברה הכללית

אמיר משיח 24 מאמר זה מבקש להתחקות על האידאולוגיה, וביותר על התאולוגיה, של ההשתלבות של הציונות הדתית, אשר מביאה את אנשיה להיות מעורים וארוגים בחברה הכללית . מחבר המאמר סובר, כשיטתו של דב שוורץ, שהציונות הדתית איננה צירוף של דתיות וציונות וגם, בהקשר של מאמר זה, איננה רואה ביציאה לעבודה פרגמטיזם בלבד, אלא היא תנועה המונעת מתפיסות תאולוגיות מובחנות . יש כאן תפיסה אורתודוקסית של יצירת טיפוס דתי מסוג חדש, המשתייך למגזר השואב את דרכו מתאולוגיה עצמאית . על היבט ההשתלבות של המגזר הזה בעשייה 1 הישראלית ידון מאמר זה . אמנם להגותה של הציונות הדתית ישנם מספר אבות, אך לית מאן דפליג שההוגה הבולט מכול, בעל ההשפעה הנרחבת ביותר על אנשי תנועה זו, הוא הרב אברהם יצחק הכהן קוק ( 1865 - 1935 ) . הרב קוק כתב הרבה על אידאולוגיה ותאולוגיה, לצד כתבים אחרים כמו הלכה, אגדה, שירה ועוד . בעקבותיו צעדו תלמידיו ובני חוגו, אשר מסרו את תורתו והפיצו אותה לדורות הבאים . בעיקר היה זה בנו, הרב צבי יהודה הכהן קוק ( 1891 - 1982 ) , אשר תרגם לפי הבנתו את תורת האב למציאות שהוא חווה ושאביו לא זכה לראות . התאולוגיה של ההשתלבות דו...  אל הספר