הקדמה

12 מחקר מדיניות 139 | ממלכתיות, "הדתה" ודתיים בצה"ל לא קל לעמוד על הגורמים לעלייה בשימוש במושג מסוים בזמן נתון . בהקשר הנדון כאן ייתכן שהדבר קשור להרגשה שעם השנים נחלש מעמדה של הממלכתיות בחברה הישראלית בכלל, ובארגונים ציבוריים כמו הצבא בפרט, ולכן יש צורך לחזור ולבצר אותו . למשל, בשנת 2008 קבע יחזקאל דרור כי "אחת התופעות החמורות במדינה היא התרופפות הממלכתיות", 7 וכמה שנים אחר כך כתב יאיר שלג ש"אפשר לראות בכל התופעות שתוארו כאן בבואה של ההתרחשויות הכלליות בציבוריות הישראלית – ירידת הממלכתיות והמחויבות לה, הקצנת השיח הפוליטי, ועלייה כללית באלימות" . 8 הרגשה זו עולה גם מקריאת טיוטה של מסמך מטעם חיל החינוך בנושא ממלכתיות . 9 במסמך מפורטים התהליכים שלדעת המחברים גרמו להתערערות מעמדה של הממלכתיות "כמצע משותף וכזירה המגדירה את גבולות הוויכוח בחברה" . 10 המסמך מניח שהתערערות זו מציבה לצה"ל אתגרים קשים והוא מבקש להציע דרכים להתמודד עימם . גם לדעת ניר קידר הצורך לעסוק בעקרונות הממלכתיות קשור ל"גל לאומני" ששוטף את החברה הישראלית ולהתגברות מגמות של "הפרדה, בידול ומיגזור בחברה הישראלית" . 11 במחקר ז...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר