10 מחקר מדיניות 139 | ממלכתיות, "הדתה" ודתיים בצה"ל והאתית של הצבא או את הסולידריות בין החיילים . יש לזכור גם שלעיתים המגמה מתהפכת והאיזון מופר לטובת החילונים . בפרק האחרון אני מציע עקרונות להסדרת מעמד הדת והדתיים בצה"ל . ביסוד העקרונות האלו עומדת ההנחה שהכללים המעצבים את מעמד הדת והדתיים במדינה צריכים לעצב גם את מעמדם בצבא . אם למדינה מותר להיות מדינה "יהודית" גם לצבא מותר להיות כזה, למשל בכל הנוגע לעיצוב הטקסים שהוא עורך ; והואיל והמדינה היא דמוקרטית, הצבא שלה מחויב גם הוא ליישום העקרונות הדמוקרטיים, ובייחוד למאמץ לכבד את חופש הדת ואת החופש מדת של חייליו . לזכויות הללו יש לתת פירוש זהיר ומצומצם : חופש הדת של החיילים הדתיים אינו מקנה להם זכות לעצב את המרחב הצבאי בצורה שתתאים לגמרי לאווירה הדתית ולמנהגים הדתיים שהם רגילים להם בבית, והחופש מדת של החיילים החילונים אינו מקנה להם זכות לעצב את המרחב בצורה חילונית לגמרי, שחפה מסמלים או מתכנים דתיים . העקרונות המוצעים בפרק זה אינם מסַפקים פתרון חד- משמעי לכל דילמה באשר למעמד הדת או הדתיים בצה"ל, כשם שעקרונות מוסר ככלל אינם מספקים פתרון כזה . ...
אל הספר