חלק שני: מוטת הכנפיים בראי הקהילה

75 פרק שלישי | מנהיגות חרדית אזרחית : זהות, מאפיינים ודרכי פעולה נטייה להסתכל אחורה לגמ"ח, לרב, לקהילה, למשפחה, לבוא ולהגיד "אני אחראי לחיים שלי ולמשפחה שלי" . זה אלמנט מנהיגותי שלא ברור מאליו כשבאים מחברה קולקטיבית, ושם ניצני המנהיגות צצים . לעומתם, יש פעילים אזרחיים הרואים בעצמם יזמים . הללו אינם רוצים שימסגרו אותם בהגדרה "מנהיג" ; הם אינם רואים במעשים שלהם מנהיגות, וחשוב להם להבהיר כי בעיניהם המעשים שלהם הם עוד פתרון אפשרי לאתגר "רגיל" . אנחנו מדברים בשפה אחרת של לתת מענה לצורך . לא באים עם אג'נדות של "בואו נשנה" . הרתיעה מהגדרתם כמנהיגים נובעת מן התפיסה הרואה במנהיגות חדשה איום על הסדר הקיים, שעלול להקים נגדם את המנהיגות המסורתית, החוששת מאובדן השליטה המוחלטת שלה בקהילה . בחברה החרדית המנהיג הוא מנהיג רוחני, ולכן הפעילים מתקשים לראות בפעילות שלהם פעילות של הנהגה . בתודעה שלי מנהיגים זה אנשים מורמים מעם . יזמים זה יזמים, וזה מקסים וזה נחמד, ויזמים באים והולכים, ואני לא חושב שיזמים זה מנהיגים . ראיית הדברים כיזמות גרידא אינה באה אצלם אפוא כדי להפחית מחשיבותן של היוזמות שלהם או מהתעוז...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר