הקדמה שנייה: מן המקורות אל המקוריות

יהדות וזכויות אזרח : המסורת האזרחית בישראל 12 ותחת השלטון הפרסי, ההלניסטי, הרומי, הביזנטי והערבי בארץ ישראל בימי הבית השני ואחרי חורבנו, ובכל רחבי תבל לאורך כל ההיסטוריה של הפזורה היהודית לדורותיה . שינוי תנאי הסביבה, חילופי התרבויות השליטות בעולם, ריבוי הגלויות והחיכוך המתמיד עם חברות שונות ועם צורות משטר מגוונות אפשרו להלכה ולהגות היהודית בתחומי החברה והמדינה להתפתח בנתיבים שלא עמדו לרשותה של שום חברה ואומה אחרת . התפתחות זו נעשתה מתוך חשיפה בלתי פוסקת ובלתי נמנעת לתהליכים של שינויים היסטוריים, חברתיים ותרבותיים ולמגוון של תרבויות, צורות חיים ומשטרים של העמים שבשכנות להם או בתוכם ישב עם ישראל במשך הדורות . אלו אתגרו את ההגות ואת ההלכה מתוך עימות והגנה על הערכים המסורתיים וגם תוך קליטה מתמדת של רעיונות והשפעות מן החברות והתרבויות השונות שאליהן נחשף עם ישראל בשנות המגע 2 עם השלטון הזר בארץ ובפזורה . קודם לרבגוניות הנובעת מן המפגש עם התרבויות השונות ישנה בעם ישראל מסורת משותפת של ערכי יסוד מוסכמים, אמונות ודעות מקובלות, מקורות ספרותיים קנוניים, שפה משותפת לכל החכמים, המלומדים והמנהיגים ...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר