הקדמה

יהדות וזכויות אזרח : המסורת האזרחית בישראל 8 בעניין זכויות אזרח, אפילו ההגדרה הראשונית של המונח אינה זהה . בתרבות הכללית בת ימינו מקובל להשתמש במונח "זכויות אזרח" לזכויות פוליטיות, ובמונח "זכויות חברתיות" בעבור האמצעים שאמורה חברה לספק לאזרחיה לקיום חייהם מעבר להשתתפות במעש הפוליטי . הדרישה לזכויות פוליטיות בתרבות האירופית כרוכה בהופעתה של המדינה המודרנית בעקבות נפילת המשטרים הפיאודליים של ימי הביניים, הממלכות והקיסרויות . משום כך, עיקר דאגתה של התרבות האירופית, אשר בה התעצבה המחשבה ההומניסטית, הליברלית והדמוקרטית המודרנית, הוא להגן על האזרח מפני כוחה היתר של המדינה ושל הרשות כחלק מגאולת הפרט מאימת השלטון הריכוזי של המונרכיה, האצולה, והמדינה שבאה בעקבותיהן . לעומת זאת, מסורת ההלכה וההגות העברית צומחת מן האדם אל החברה . מכיוון שרוב ימיו היה עם ישראל נתון תחת שלטון זר מניחה המחשבה הפוליטית העברית מראש את הבעייתיות של עוצמת השלטון, וביקורתית כלפיו . היא מתעניינת יותר ביחסי האדם והחברה, וכפי שאנסה להראות, המדינה אינה אלא דגם מורחב של מסגרות הנהגה חברתיות מסדר נמוך יותר, דוגמת הקהילה והעיר ...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר