2.1 מרכיבי הדין הנוהג

18 מחקר מדיניות 128 | חוק שעות עבודה ומנוחה ומנגנונים לגמישות בשוק העבודה ( לוריא, 2013 : 236 – 240 ) . עם זאת, מאחר שכאמור רבים מההסכמים הקיבוציים הם ענפיים או קשורים במעסיק מסוים או באיגוד מעסיקים, בהיעדר צו הרחבה רלוונטי אין להקיש מהם על תנאי העבודה הגמישה של כלל העובדים השכירים במשק, או אפילו של רוב העובדים השכירים . אפשר אם כן לסכם את הדיון באופן הבא : הדין הנהוג בכל הקשור בשעות נוספות ובאפשרות העבודה בשעות גמישות הוא תוצר שילוב של חוק שעות עבודה ומנוחה ושל פסיקת בית הדין הארצי הקשורה בעניין, ובמקרים מסוימים הוא תוצר של הסדרים ספציפיים בהסכמים קיבוציים . הדיון ברכיבי הדין הנהוג בישראל פורש לפנינו תמונה מורכבת . מחד גיסא, חוק שעות עבודה ומנוחה מחייב חישוב יומי וחישוב שבועי של שעות נוספות, כולל חישוב התשלום לעובד בעבור עבודה בשעות נוספות . חוק שעות עבודה ומנוחה אף מגביל את אפשרות ההמרה של שעת עבודה נוספת בשעות עבודה רגילות, בענפים מסוימים ולפי מפתח מסוים . עם זאת, בפסיקה ישנן גם התבטאויות אשר לפיהן, בתנאים מסוימים ומוגבלים, תוכר עבודה בשעות גמישות . הכרה זו מוגבלת מאוד בתנאים, למשל ...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר