פרק 1. מבוא

10 מחקר מדיניות 128 | חוק שעות עבודה ומנוחה ומנגנונים לגמישות בשוק העבודה להגדיל את הגמישות בשעות ובדפוסי ההעסקה, כך שיתאפשר לכל פרט לאזן טוב יותר בין דרישות העבודה ובין ניהול החיים האישיים ושעות הפנאי . עם זאת, בהינתן הצרכים הכלכליים והתפעוליים של החברות והארגונים, המתמודדים בעולם תחרותי, המעסיקים לא תמיד מסוגלים לאפשר את הגמישות שהעובדים מייחלים לה . המעסיקים, מצידם, מעוניינים בגמישות תעסוקתית, אך בהיבט אחר בתכלית – בעוד החוק מחייב חישוב שעות נוספות על בסיס יומי ( ושבועי במקרה של שישה ימי עבודה בשבוע ) , מעסיקים רבים מתמודדים עם תקופות של עומס שבהן הם זקוקים לנוכחות ועבודה מוגברת של העובדים, בצד תקופות שבהן יש צורך מועט בעבודה . עד סוף מרץ 2018 חויבו המעסיקים על פי חוק לשלם לעובדיהם גמול שעות נוספות בעבור ימים שבהם עבדו יותר מ- 6 . 8 שעות ביום או בעבור שבועות שעבדו בהם יותר מ- 43 שעות בשבוע ( ב- 1 באפריל 2018 קוצר שבוע העבודה ל- 42 שעות ) . חובה זו לשלם עבור השעות הנוספות חלה על המעסיק גם אם בחישוב על פני תקופת הזמן הנבחנת ( שבוע, חודש, שנה ) בממוצע העובדים לא עבדו מעבר לשעות המותרות...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר