פרק אחד־עשר: הקמת עיר בירה – ירושלים בשנים 1967-1948

הקמת עיר בירה – ירושלים בשנים 1948 - 1967 225 רחבת היקף בשל רבות מן הסיבות שהביאו להקמתה לפני שלושת אלפים שנים . ירושלים שבה להיות המרכז שנערכים בו טקסים לאומיים, במונחים דתיים וחילוניים גם יחד, ומרכז השלטון הפוליטי . יתרה מזו, כמו ערים טרום-מודרניות אחרות, יש לה מאפיינים רבים של מצודה משום שהיא מוקד של יריבויות עזות ועמוקות שורשים . לאחר עצמאות מתכנניה המקצועיים של ירושלים, שהונחו על ידי מטרות פוליטיות וצבאיות, העניקו חשיבות ראשונה במעלה לשני תחומים עיקריים : להבטחת קיומה האסטרטגי של העיר ; ולעיצובה כסמל תרבותי, רוחני והיסטורי . אפשר לדמיין בקלות את המלך דוד, המלך שלמה, מלכי החשמונאים, הורדוס, הצלבנים וסולימאן המפואר מנצלים את כוחם להשגת מטרות דומות . ישראל הכריזה על ירושלים כעל בירתה ב- 13 בדצמבר 1949 . העיר נכנסה להיסטוריה כעיר בירה כשלושת אלפים שנים קודם לכן, כשביקש המלך דוד לבנות מרכז מדיני ודתי לממלכתו ההולכת והמתרחבת . במרוצת אלף השנים שלאחר מכן המשיכה ירושלים להיות עיר הבירה והמרכז הדתי של הישויות היהודיות השונות שבאו בעקבות ממלכת דוד . לאחר שהחריבו הרומאים את בית המקדש וכבשו א...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב