פרק רביעי: הכפר כמשלט

הכפר כמשלט 75 יישובי הנגב, 1941 – 1947 . מפה 3 76 פרק רביעי רצויות ולפתוח במשא ומתן על רכישתן, לנטוע גידולים ניסיוניים ולחפור בארות . מלבד זה, היה עליהם להגן על עצמם . בתחילה כללה קהילה מעין זו עשרה או שנים עשר חברים בלבד . לא ציפו מהם להגיע לאיזון כלכלי, והם קיבלו משכורות מרשויות ההתיישבות . חמישה אנשים נוספים צורפו למספר זה במקרים שאישרה להם ממשלת המנדט לשרת בתפקידי שיטור . וייץ ציפה שבמשך שנתיים-שלוש יצברו המתיישבים מידע מספיק על הקרקעות המתאימות לרכישה ועל מה שעדיף להם לגדל בהן . הוא ציפה שבשלב זה יהיו המצפים לקיבוצים של 14 קבע ; ואכן, כך היה . קופסת קרן קיימת לישראל, בריטניה, שנות הארבעים של המאה העשרים . אוסף התצלומים הלאומי, לשכת העיתונות הממשלתית . הכפר כמשלט 77 האסטרטגיה של וייץ עלתה בקנה אחד עם תכניותיהם של מנהיגי היישוב בכלל ושל בן-גוריון בפרט להכללת הנגב במדינה יהודית, אולם הנגב לא נכלל בהצעת החלוקה של ועדת פיל משנת 1947 . בעת מלחמת העצמאות החליט בן-גוריון להשתלט על הנגב בהתאם לתפיסתו מאז שנות השלושים . במידה רבה עלתה תכניתו יפה בשל הנוכחות והתשתית שסיפקו המצפים והקיבוצים ....  אל הספר