פרק ראשון: קהילות ברית

פרק ראשון המתיישבים הציונים לתכנן מחדש את הכפרים הפסטורליים כמוצבים צבאיים למחצה, שהיו נחוצים כדי לתפוס שטח ולהחזיק בו בתוך סביבה עוינת . מאז שנות השמונים של המאה התשע עשרה עד הקמת המדינה ב- 8 19 נוסדו כ- 250 כפרים מסוגים שונים . לאחר מכן גויסו המתיישבים מקרב העלייה הגדולה של שנות החמישים, שבאה בעקבות הקמת המדינה, ועם ההתרחבות הטריטוריאלית והכספית שנתלוותה להקמת המדינה, נוסדו עד מלחמת ששת הימים ב- 1967 00 יישובים נוספים, ולאחריה בא הקץ על ההתיישבות החקלאית . כך, במרוצת פחות ממאה שנים, בין 1882 ל- ,1967 הקימו המתיישבים הציונים 1 יותר מ- 650 כפרים . בשלב הפתיחה של תהליך זה, משנות השמונים של המאה התשע עשרה עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה, לבשה ההתיישבות היהודית בראש ובראשונה את דמות המושבה, סוג התיישבות מסורתי נפוץ, שהחברים בה עיבדו את אדמתם באופן עצמאי ולא באמצעות פועלים . המושבות הראשונות לא הצליחו להגיע לעצמאות כלכלית, והתפתחותן לא היתה מהירה דיה כדי לאפשר התיישבות רחבת היקף בתוך פרק זמן סביר . בעקבות מאמצים לעשיית רפורמות בניהול המשקים ועריכת ניסויים בחקלאות קמו בארץ ישראל סמוך לפרוץ מלחמ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב