עונה שנייה: 1946-47

312 חסן פתחי אדריכלות לעניים לי שהמנוע והמשאבה יעלו 140 לירות והצינורות עוד ,460 כלומר 600 לירות בסך הכול . זה היה מעבר ליכולותינו, וחיפשתי דרך לחסוך . כשנפוצה השמועה שאני זקוק לצינורות, סיפר לי איברהים חסן שיש לו כעשרים מטרים של צנרת בשטח שלו שאינה דרושה לו עוד . הוא הציע למכור לי את הצינורות ולהתקין אותם באתר תמורת 45 לירות . העברתי את ההצעה הזאת מיד למנהל, וכרגיל לא קיבלתי תשובה . כתבתי פעם נוספת, וקיבלתי תשובה מהמדור להנדסה מכנית שהמחיר מאוד, מאוד נמוך – ומשתמע מכך שהצינורות אינם טובים . חלפו חודשיים ; כשהמנהל הואיל בטובו לענות למכתביי, נאמר לי שעל המזכיר הפיננסי לבחון את הבקשה ולאשרה ; אלא שהם לא העבירו לו אותה, ונשארתי בינתיים ללא המשאבה, שכבר נכללה ברכישות שבלעו את התקציב של אותה שנה . אם לא תירכש ותותקן במהלך עונת העבודה הנוכחית, היא תירשם בתקציב של השנה הבאה . בזבוז כספי הממשלה על ידי הבירוקרטים כבר התחיל להדאיג אותי – בעניין שלוש המשאיות שהזמנו, למשל, נאמר לנו שעלינו לבנות להן מרכבים באופן פרטי בעלות של 200 לירות ליחידה, בזמן שהיו מרכבים צבאיים לשעבר שנמכרו ב- 15 לירות ליחידה...  אל הספר
הוצאת אסיה

סיון, גלית

עמותת מרסל לקידום אמנות ותרבות