גורנה, פרויקט ניסיוני

254 חסן פתחי אדריכלות לעניים ולהוביל בעצמנו את כל החומרים . למעשה לקחנו על עצמנו את כל התפקידים שנמסרים לרוב בפרויקטים הציבוריים מסוג זה לקבלנים פרטיים – חירות שזכינו לה, במקרה, רק הודות למחלקת העתיקות, שמפאת עיסוקה במונומנטים עתיקים היא המשרד הממשלתי היחיד הרשאי לשכור פועלים משלו ולמנות מנהלי עבודה ומומחים שיפקחו על העבודות באופן ישיר . קיוויתי שההתעניינות הרבה שלי בכל פרטי העבודה ורכישת החומרים תאפשר לי לייצר דוח עלויות מפורט של הכפר השלם . אדע למה שימש כל גרוש, ואוכל לומר בוודאות שכפר כזה וכזה, עם מספר נתון של בתים ומספר נתון של מבני ציבור, יעלה כך וכך וידרוש כמות מוגדרת של כוח אדם . את ממצאיי יהיה אפשר ליישם בפרויקטים חדשים, וסוף סוף נוכל לגשר על הפער המסתורי – אשר בולע מיליוני לירות כה רבות בשנה – בין התוכניות של רשויות התכנון הלאומיות לבין הבניינים הממשיים הנולדים מהתוכניות האלה . אף שבגורנה היה עלינו לשלם לפועלים שלנו, קיוויתי שנוכל ליישם את מערכת התכנון והבקרה הזאת גם בכפר שתושביו עובדים ללא תמורה . נוכל לנסח תקציב גם לכפר שייבנה על ידי קבלנים, אם נוסיף אחוזי רווח לעלות הנקייה ...  אל הספר
הוצאת אסיה

סיון, גלית

עמותת מרסל לקידום אמנות ותרבות