מבנה משפחתי ומנהג מקומי

113 פרק שני כוראל : אדם, חברה וטכנולוגיה מפוזר במיוחד, בין השאר כי כל בית נבנה כדי לחלוש על כמה שיותר קברים . רוב האדריכלים המתכננים כפר מסדרים את הבתים ברחובות ישרים, סדירים ומקבילים . זה קל, אבל משעמם . כשהרחובות המקבילים האלה מכילים בתים אחידים בסטנדרט מינימלי, ללא גיוון בדמות צמחייה או מאפיינים אחרים, נוצר רושם עלוב ומדכא . אבל אין צורך למקם את הבתים כך ; באותה הקלות בדיוק אפשר לקבץ את הבתים מסביב לכיכר קטנה . זה חסכוני בדיוק כמו שורות ישרות של בתים, ויש לכך כמה יתרונות . ראשית, הכיכר שומרת על האוריינטציה הפנימית המקובלת של בתי הכפר . שנית, היא מביאה לכפר משהו מהחן ומהאורבניות של חיי העשירים בעיר . ארמונו של הפאשה נבנה תמיד מסביב לחצר פנימית או לסדרה של חצרות פנימיות, דבר שהשרה בו אווירה מיוחדת מאוד של שלווה ויופי . לרוע המזל התפתחה בקרב אדריכלים דעה קדומה נגד חצרות פנימיות, כי כשהפאשות נטשו את הארמונות שלהם והעם נכנס אליהם, החצרות האלה שימשו כמרחב לבנייה והתמלאו עד כדי מחנק במגורים קטנים ולא היגייניים . החצר השלווה והמרווחת נהפכה למכלאה דחוסה של בקתות מעופשות . אלא שאנו יכולים להח...  אל הספר