גולדה אחיעזר 316 נושא הזיופים נבחן כאן כחלק מהמציאות התרבותית וכאחת מן הפרקטיקות החברתיות שרווחו גם בחברה המלומדת הכללית . ובנוסף אתייחס לחומר שברשותי לא רק מנקודת מבט של זהות המחבר ואמינות העובדות שבתעודות, אלא בהקשר מניעיו של יוצר הטקסט . במאה התשע עשרה מדובר בעיקר על מניעים לאומיים וחברתיים ( איני מתייחסת כאן למטרות כספיות או למימוש הכישרונות של הזייפן ) , ובהסתכלות על הטקסט כמקדם רעיון היסטורי מסוים שעשוי לשנות את השיח הציבורי בנושא זה או אחר . איני מתייחסת לזיוף תעודות בלבד, אלא גם לכתיבת טקסטים שמספקים אפולוגיה פסידו-מדעית לתעודות האלה על הנרטיבים הטמונים בהן . א . ה ר ק ע ה ח ברת י ל ז יו פ ים ש ל ה מ ל ו מדים ה ק ר אי ם המקרה הקראי שעומד במרכז המאמר ממחיש את תופעת הזיופים בצורה בולטת ביותר, והיו לכך מגוון גורמים וסיבות בתחום החברתי והתרבותי . לאחר שהאימפריה הרוסית סיפחה לשטחה את קרים ( ב- 1783 ) וחלקים מפולין ( 1772 – 1795 ) השתפר מעמדם 1 בשנתהמשפטי של הקראים, שישבו בשטחים האלה מן המאה הארבע עשרה לערך . ,1795 בעקבות ביקורה של המשלחת הקראית מחצי האי קרים אצל מלכת רוסיה יקטרינה ה...
אל הספר