חיים גורן 228 לשנות את מדיניות "חוסר העניין בהתיישבות גרמנית במזרח" ולשגר אוניות מלחמה 47 להגנה על הגרמנים בארץ בשנות מלחמת רוסיה – תורכיה . השיח הפומבי בגרמניה החל לצבור תאוצה מחודשת, ובמקביל החלו תהליכי התפתחות גם בצד היהודי . הקמתו של בית הספר החקלאי מקוה ישראל בידי כי"ח ב- 1870 לא זכתה להתייחסות בעיתונות הגרמנית, אבל גם כאן החל לבוא שינוי . הרוחות החדשות שהחלו לנשוב ביישוב היהודי, ייסודן ב- 1878 של שתי המושבות החקלאיות הראשונות, ראש פינה ופתח תקוה, ומשלהי 1881 תחילתו של גל העלייה היהודי חסר התקדים – כל אלו מצאו ביטוי נרחב בספרות הקולוניזציה הגרמנית . הסימנים הראשונים הופיעו כבר ב- 1877 . וילהלם אנטון נוימן, תאולוג, ארכאולוג וחוקר מקרא איש המוזאון המזרחני בווינה, שילב את הגורם היהודי בסיכום דעותיו בנוגע ל"מסע צלב השלום" . לטענתו היהודים בארץ מקבלים את כל הדרוש להם מהמערב, ואין הם מתעניינים בחקלאות . יוצאים מן הכלל הם היהודים היושבים בעיירות הגליל פקיעין ותרשיחא ( כוונתו לשפרעם ) , המתפרנסים מחקלאות וחיים בהרמוניה עם 48 הוא אמנם נדרש למקוה ישראל, אבל קבע שאין ליהודיםשכניהם הדרוזים וה...
אל הספר