בין רוויזיה לרהביליטציה: שמעון דובנוב כמבקר ספרות

רפי צירקין-סדן 114 הלא-יהודי היו שונות מאלה של ברנר, שהציע לתרגם כתבים אנטישמיים לעברית לצורך חידוד ההערכה העצמית היהודית למרות הזדהותו עם האידאולוגיה הלאומית 40 וברור שהנימה האפולוגטית הלאומית מהולה כאן בתחושת אכזבה עמוקההציונית . 41 ולאמהאינטליגנצייה הרוסית בשל אדישותה לנוכח האפליה והאלימות כלפי היהודים . מן הנמנע שהאכזבה מהאינטליגנצייה כקבוצת התייחסות מועדפת מחוץ לחברה היהודית ובעלת ברית עיקרית במאבק למען הזכויות האזרחיות והאוטונומיה היהודית במדינה הרוסית מלמדת על הספקות לגבי השתלבות היהודים במרחב התרבותי הרוסי . דובנוב דבק בחזון האוטונומיסטי האקס-טריטוריאלי עד סוף ימי חייו . עם זאת, כפי שמראה דימיטרי שומסקי, הלאומיות האקס-טריטוריאלית של דובנוב איננה מנותקת באופן גורף 42 מן האידאולוגיה הטריטוריאליסטית, כולל הציונות . לסיכום, בתור אינטלקטואל יהודי-רוסי טיפוסי, רוסיה הייתה ביתו הרוחני והאינטלקטואלי של דובנוב . הספרות הרוסית סיפקה לו את המודלים הפרשניים למאמרי הביקורת שלו, שהצטלבו עם מגמות מקבילות בספרות היהודית . המציאות היהודית תחת השלטון האימפריאלי הרוסי היא זו ששימשה אותו הן בניסוח...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי