ב. מוצאו ודרכי מסירתו של החדית'

תורה שבעל פה, חדית' ומה שביניהם 259 בהתאם לשמות המוסרים או על פי נושאי המסורות . בספרות הביקורת של החדית' המוסלמית תוארו המוסרים והמסורות בהתאם למידת מהימנותם ההיסטורית . מבין אוספי החדית' הסוניים זכו שישה חיבורים למעמד מועדף ; האחרון שבהם נחתם בשלהי המאה התשיעית . למטרת דיוננו חשוב לעמוד על דרכי המסירה של החדית' . בתחילה הועברו המסורות של החדית' בעל פה, מחכם לתלמידיו . העלאת המסורות על הכתב באופן שיטתי ומקיף החלה, ככל הנראה, רק כמאה שנה לאחר פטירת הנביא . מגוון רחב של עדויות מראה כי המעבר ממסירה אוראלית לתיעוד כתוב של המסורת היה תהליך מורכב שלווה בפולמוס תאולוגי סוער בקרב חכמי האסלאם . היו חכמים שהתנגדו נחרצות לכתיבת החדית', ואילו עמיתיהם בחרו לתעד בכתב מסורות 9 במרוצת השנים רווחה העמדה הפשרנית שהתירה לתעד שקיבלו מפי קודמיהם . מסורות רק למטרות פרטיות, אך דרשה להימנע מלעשות בהן שימוש פומבי . זה מכבר ניסו חוקרים לפענח את טיבו של הפולמוס שהתנהל על אודות כתיבת החדית' במסורת המוסלמית . קל לשער מה היה הטעם שהנחה את אלו שצידדו בתיעוד המסורת על הכתב . בהתחשב בהיקפה העצום של ספרות זו, הייתה כת...  אל הספר