ג . יהודים וקראים: אהבתם, שנאתם וקנאתם

תעלומת הקראים 247 11 גם בכתבי העת שערכו יוסט ומיכאל קרייצנך מרקוס יוסט ב'תולדות הישראלים' . ( 9871— 1842 ) , האחד בעברית והאחר בגרמנית, זכתה התנועה הקראית להתייחסות מחמיאה וחסרת פרופורציות בהתחשב בממדיה הזעומים . 12 למותר לציין כי הזיקה שנוצרה בין שוחרי הרפורמה לקראים, במציאות או בהגות, הייתה לצנינים בעיני יריביהם השמרנים . הללו לא החמיצו הזדמנות ללעוג לקשר החשוד שנוצר בין התנועות ה'כופרות' . ברוח זו הגיב ר' משה שיק ( המהר"ם שיק, 7081— 1879 ) לאספות הרבנים הרפורמים בגרמניה בשנות הארבעים של המאה התשע עשרה : 'מה להם פה בישראל . . . אם לבם חלק מה' ותורתו, ילכו להר גריזים לכתיים ( = לשומרונים ) , ולקראים במושבותם . שם יקראו להם, יענו ויאמרו 13 בהצביעם על הקרבה המפוקפקת שנרקמה בין הרפורמה המודרנית הננו ! ' . ובין הקראות ההיסטורית הסגירו הרבנים האורתודוקסים את תקוותם שהיהדות 11 עיינו : יוסט, תולדות הישראלים, ו, עמ' 72— 40 . שם תיאר יוסט את מחאת הקראים נגד 'אפילת החוקים הקיימים' שהנחילה הרבנות ( dem Dunkel der bestehenden Gesetze ) , ואת התרסתם כנגד גאוותם ושלטונם של הרבניים, תוך שהוא מתקשה ל...  אל הספר