ב . מחאת הקראים והפרוטסטנטיות הנוצרית

פרק ש לושה עשר 244 רווח בעיקר בחוגים פרוטסטנטיים שגילו אהדה לתנועה הקראית, ואחזו בה בין השאר הבלשן יוזף יוסטוס סקליגר ( Scaliger , 0451— 1698 ) והתאולוגים יוהנס חונרביק ( Hoonrbeeck , 7161— 1666 ) וג'ון דורי ( Dury , 4951— 1680 ) . עם זאת ראוי להרדגיש שהיו גם מלומדים קתולים, דוגמת חוקר המקרא רישרד סימון ( Simon , 8361— 1712 ) , שרחשו הערכה לקראות ככת שהיטיבה לשמר את רוח היהדות באורח אותנטי מזה שבחוגי הרבניים . העניין הרב שגילו נוצרים בקראות, ובעיקר הניסיון הפרוטסטנטי לקשור בין גורלן של הכיתות המורדות, נתנו את אותותם גם על הדימוי העצמי של הקראים . במענה לציפייה של המלומדים הפרוטסטנטים, הבליטו הקראים את עומק הפער ששרר בינם לבין הרבניים ואת הטינה העצומה שרחשו כלפי המורשת התלמודית לאורך הדורות . מגמה זו בלטה במיוחד בכתביו של מרדכי בן ניסן ( המאה השבע עשרה והשמונה עשרה ) , למשל בספרו 'דד מרדכי' ( 1700 ) , שנתחבר עבור המלומד הנוצרי מאוניברסיטת ליידן יעקב טריגלנד, או בחיבורו 'לבוש מלכות' ( 1702 ) , שכתב למלך שוודיה, קרל השנים עשר . בה בעת שמלומדים נוצרים נשאו ונתנו במרץ במוצאה של הקראות ובתול...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי