גילוי היצירה של הגאונים 231 כהסבר להחלטתו הנועזת של רבי להעלות את חיבורו על הכתב ציין הגאון את הצרות שפקדו את העם היהודי, ובראשן חורבן הבית, ואת הסכנה המוחשית של שכחת המסורת שנולדה בעקבותיהן : קמאי לא הוו צריכי לחבורי ומילי דמגרסן על פה אינון, וכל חד וחד מרבנן ידעי להו בקבלה ולא הוו צריכי לחבורינהו ולמכתב ביניהו עד דחריב בית המקדש 8 וקמו תלמידיהון דהנך קמאי דלא הוו ידעי כותהון והוו צריכי לחיבורי . [ תרגום : הראשונים לא היו צריכים לחיבורים, ודברים שנלמדים בעל פה הם וכל אחד ואחד מהחכמים ידע אותם במסורת, ולא היו צריכים לחברם ולכותבם עד שחרב בית המקדש, ועמדו תלמידיהם של אלו הראשונים שלא ידעו כמותם, והיו צריכים לחיבורים ] . גם כשנזקק להבהיר את לידת התוספתא ואת החלטתו של ר' חייא לכלול באסופתו הלכות שרבי בחר להשמיט, השתמש הגאון במינוח של כתיבה : 'ודאמריתו מה ראה ר' חייא לכתבה ( = את התוספתא ) , ואמאי לא כתבה רבי ? אלו בקש רבי לכתוב ולחבר כל מה שהיה שנוי בימיו אריכן מילי ואתעקרן, אלא רבי עקרי הדברים תיקן 9 וכתב' . עמימות מסוימת הותירה קביעת הגאון באיגרת כי 'תלמוד ומשנה לא אכתיבו, 10 אלא תירוצי...
אל הספר