מבט רענן על מורשת עתיקת יומין 217 להבין מדוע זכתה בתשומת לב כה מרובה השערתו של אברהם גייגר, המפתיעה בפשטותה . זמן קצר לאחר שהופיע ספרו 'מה לקח מוחמד מן היהדות ? ' ( 1832 ) , שבו הראה גייגר כי הסורות שבקוראן נסדרו על פי אורכן, הציע להסביר ברוח דומה גם את רצף המסכתות במשנה . 47 גייגר שיער כי בהתאם למספר הפרקים שבכל מסכת קבע רבי את מקומה, בגדול החל ובקטוֹן כילה . פתרונו המרשים זכה לתהילה מפי גדולי החוקרים בדורו, ובכללם אלו שלא נמנו עם עדת מעריציו . בנימה זו התנבא שלמה יהודה רפפורט בפני ידידו מפרנקפורט, רפאל קירכהיים : אצלי איננו נודע ( = גייגר ) מאומה לאומן משכיל ומצליח בכל דבר עיון, חפש וחקור אם תמצא ממנו איזה הארה חדשה אשר הראה מעודו . רק דבר אחד חדש אמר מין זה והנאני, אודות סדר המסכתות במשניות . . . רק זה לבד הראה מעודו עד היום הזה, וכל שאר דבריו מלאים הזיות וטעויות אין קץ . . . מני אז והלאה חלף ממנו כל דבר שכל . 48 גם שד"ל, שהרבה לשאת ולתת עם גייגר בעניינה של המשנה, חלק שבחים ליריבו, שהצליח בפענוח חידת סידורה ושהציע 'חדוש ישר ונכון על טעם סדור המסכתות זו אחר זו' . 'קריאת המאמר ההוא לה...
אל הספר