פרק שמיני 178 שכתב צונץ על רש"י ( 1822 ) וסדרת הביוגרפיות של רפפורט על כמה מגדולי 24 ביוגרפיות אלו, שנכתבו לאחר איסוף ועיבוד שיטתי של הגאונים ( 9281— 1832 ) . המקורות ומתוך ניסיון להאיר את הדמות בהקשרה ההיסטורי, עמדו ללא ספק לנגד עיניו של וייס בעת שכתב את הביוגרפיה שלו על האמורא רב . 25 חידושו העיקרי של וייס נקשר בבחירתו באמורא כנושא לביוגרפיה ולא באחד מחכמי ימי הביניים, כפי שעשו קודמיו . את עיקרי מסקנותיו שטח וייס בגוף הטקסט בקצרה, ואילו בהערות השוליים הציג את חומרי הגלם, קרי, המקורות שעליהם הסתמך במחקר . רק בשלהי הביוגרפיה נזקק וייס לדון ביצירתו ההלכתית של האמורא רב . כאן גם העלה את השערתו שרב חיבר את 'ספרא דבי רב', מדרש ההלכה לספר ויקרא הנזכר בתלמוד . בהערת שוליים רחבת ממדים הבהיר כי שם החיבור, ה'ספרא', מעיד בעליל על מנהג התנאים והאמוראים לתעד את משנתם ההלכתית . אם חכמי ישראל היו נמנעים מלהעלות על הכתב הלכות, ציין וייס, 'מי הרשה את רב לכתוב את ברייתות ה"תורת כהנים" ? ' . 26 בהמשך ללוינזון טען גם הוא שרק הוראת התורה שבעל פה מתוך הספר נאסרה בדורות הקדמונים, אך לא עצם העלאתה על הכתב . ...
אל הספר